שיווק תוספי תזונה אונליין בישראל: מה מותר לכתוב בגוגל, בפייסבוק ובוואטסאפ
שיווק תוספי תזונה בישראל הוא פרסום של מוצר שמוגדר בחוק כמזון, ולכן אסור לייחס לו סגולת ריפוי או מניעה של מחלה, ומותר להשתמש רק בטענות בריאות שאושרו ברשימות הרשמיות. בנוסף לחוק, לגוגל ולמטא יש כללים משלהן, והן דוחות מודעות גם כשהחוק לא נאכף. במאמר הזה אני מסביר מה עובר, מה נפסל, ואיך כותבים מודעה שמוכרת בלי להבטיח תוצאה רפואית.

תוסף תזונה הוא מזון לפי החוק בישראל, לא תרופה. מותר לכתוב מה יש במוצר, כמה, ולמי הוא נוח. אסור לכתוב שהוא מרפא, מונע או מטפל במחלה, ואסור להזכיר במודעה איבר בגוף. גוגל ומטא פוסלות בנוסף הבטחה לתוצאה ופנייה למצב הבריאותי של הצופה ("סובלים מ…?"). אותם כללים חלים גם על פוסט, סטורי, מייל והודעת WhatsApp. זה לא ייעוץ משפטי.
אני עובד באיקומרס כבר 8 שנים, אני Google Partner ומרצה באוניברסיטת רייכמן. אני מריץ קמפיינים בגוגל, מטא, טיקטוק ו-ChatGPT, ומנהל אימייל ב-Flashy וב-Klaviyo ו-WhatsApp. בתחום התוספים, רוב הבעיות שאני רואה מתחילות במשפט אחד מיותר במודעה. חשוב: זה לא ייעוץ משפטי. לפני קמפיין גדול, תבדקו את הנוסח מול עורך דין או יועץ רגולציה.
מה מותר ומה אסור לכתוב על תוסף תזונה בישראל
תוסף תזונה מוגדר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997, כוויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר שאושר לצריכה כמזון. כלומר, מבחינת החוק אתם מוכרים מזון, לא תרופה. מזה נגזרים רוב הכללים.
איסור ייחוס סגולת ריפוי
התקנות בדבר איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון (1978) עדיין בתוקף, ולפי ההערה בנוסח שלהן הן נשארו בתוקף גם אחרי חוק המזון של 2015. מה שהן קובעות, בקצרה:
- אסור לייחס למזון סגולת ריפוי, בשום דרך של פרסומת.
- אסור לפרסם שצריכה של המוצר עשויה לרפא מחלה או למנוע אותה.
- פרסומת למזון שמזכירה איבר או חלק בגוף האדם נחשבת כמו פרסומת שמייחסת סגולת ריפוי. זה הסעיף שהכי הרבה חנויות לא מכירות.
- החריג היחיד: הוראות שרופא מורשה נותן למטופל שלו.
טענות בריאות לפי הרשימה האירופית
לפי משרד הבריאות, מ-1 בינואר 2025 אומצה בישראל התקנה האירופית 1924/2006 בעניין מסרים תזונתיים ובריאותיים על מזון. לפי התקנה, טענת בריאות אסורה אלא אם היא מאושרת ומופיעה ברשימות המותרות. טענות בריאות חלות רק על תוספי תזונה ועל מזונות שלא חייבים בסמל אדום. עוד כמה כללים מהתקנה:
- אסור לטעון שאי צריכת המוצר עלולה לפגוע בבריאות.
- אסור לטעון לקצב או לכמות של ירידה במשקל.
- אסור להסתמך על המלצה של רופא או איש מקצוע מסוים.
- טענה מותרת צריכה להגיע עם הצהרה על חשיבות תזונה מגוונת ומאוזנת, והכמות שצריך לצרוך כדי לקבל את התועלת.
- אסור שהטענה תעודד צריכה עודפת או תרמוז שתזונה מאוזנת לא מספיקה.
שימו לב: לפי משרד הבריאות, הנוסח המחייב הוא האנגלי, והתרגום לעברית נועד לנוחות בלבד.
תווית ואזהרות
תקנות 1997 דורשות תווית בעברית, עם המילים "תוסף תזונה" באותיות של 2 מילימטר לפחות, ושם שמתאר את המוצר בלי להטעות. יש גם אזהרות חובה, למשל פנייה לרופא לנשים בהריון, למניקות, למי שנוטל תרופות מרשם ולילדים. המנהל רשאי להורות על הפסקת שיווק, בין היתר כשבפרסומת יוחסו לתוסף סגולות ריפוי או מניעה. אם אתם מוכרים בחנות אונליין, דף המוצר הוא חלק מהפרסום. מה שאסור במודעה, אסור גם שם.
אם אתם רוצים לראות איך זה נראה בעבודה שוטפת, כתבתי על כך בעמוד שיווק תוספי תזונה ומוצרי בריאות.
פרסום תוספי תזונה בגוגל: מה חשוב לדעת
מדיניות Healthcare and medicines של גוגל חלה על Search, על Performance Max ועל Shopping. החלק שהכי רלוונטי לתוספים נקרא Unapproved substances. גוגל לא מאפשרת לקדם את המוצרים האלה, גם אם המפרסם טוען שהם חוקיים:
- מוצרים מהרשימה של תרופות ותוספים לא מאושרים (הרשימה לא סגורה).
- מוצרים שמכילים אפדרה.
- תוספי צמחים או תוספי תזונה עם רכיבים פרמצבטיים פעילים או רכיבים מסוכנים.
- מוצרים שמרמזים שהם יעילים כמו תרופת מרשם.
- מוצרים שלא אושרו על ידי רשות ממשלתית ומשווקים כבטוחים או יעילים למניעה, לריפוי או לטיפול במחלה.
- מוצרים שהיו תחת פעולה או אזהרה של רגולטור, ומוצרים ששמם דומה לחומר לא מאושר.
אותם כללים מופיעים גם במדיניות של Merchant Center, כלומר הם נוגעים גם לפיד המוצרים. בנוסף, מדיניות Unreliable claims אוסרת הבטחה לתוצאה לא סבירה. הדוגמאות של גוגל הן "תרופות פלא" למחלות שאין להן מרפא, והבטחה לירידה במשקל בזמן קצר ובלי מאמץ. בקמפיינים של תוספים, אני בודק שלושה מקומות: כותרות ותיאורים, שמות מוצרים בפיד, ודף הנחיתה. מספיק שאחד מהם בעייתי כדי שהמודעה תיפסל. איך בונים חיפוש ושופינג שעוברים, פירטתי במדריך פרסום תוספי תזונה בגוגל.
פרסום תוספי תזונה בפייסבוק ובאינסטגרם
במטא, מדיניות Health and Wellness קובעת שמודעות למוצרי תזונה, בריאות, ירידה או עלייה במשקל חייבות לטרגט גיל 18 ומעלה. מוצרי מזון כלליים, כולל מוצרי חלבון, לא כפופים להגבלת הגיל הזאת. מה מטא אוסרת:
- אמירות שמציגות מראה חיצוני כנחות, או שתוקפות חלק בגוף.
- במודעות למוצרי ירידה במשקל: תקריב של צביטת שומן באזור בגוף.
- טענה לריפוי של מחלות שמופיעות ברשימה סגורה, כמו סוכרת, סרטן ואלצהיימר.
- קליקבייט בהקשר בריאותי: שפה סנסציונית, או הבטחה לתוצאה מסוימת בתוך זמן מוגדר בלי הסתייגות.
יש עוד מדיניות שתופסת הרבה מודעות של תוספים: Personal attributes. מטא לא מאשרת מודעה שטוענת או רומזת משהו על המצב הבריאותי של מי שרואה אותה. "סובלים מעייפות?" או "יש לך סוכרת?" הם בדיוק הסוג שנפסל. מותר לתאר את המוצר, ומותר לפנות בלשון "אתם" כל עוד לא מזכירים מאפיין אישי. אם מודעה כבר נדחתה, כתבתי מדריך נפרד: מודעה לתוסף נדחתה בפייסבוק? 7 הסיבות ומה מתקנים.
מטא מתירה, בטרגוט 18+, להראות שימוש במוצר ירידה במשקל ואת ההשפעה שלו, אם מציינים את הזמן. אבל בישראל, לפי התקנה האירופית שאומצה, אסור לטעון לקצב או לכמות ירידה במשקל. מה שהפלטפורמה מאשרת לא הופך את זה לחוקי. אני תמיד הולך לפי הכלל המחמיר מבין השניים.
איך כותבים מודעה לתוסף בלי טענות בריאות
הגישה שלי פשוטה: מוכרים את המוצר, לא את הריפוי. מה יש בקפסולה, כמה, באיזו צורה, למי זה נוח ולמה לקנות אצלכם. הטבלה הבאה מציגה דוגמאות כלליות. הן לא נוסח מאושר, ואם אתם רוצים להשתמש בטענה מהרשימה המותרת, תעשו את זה בתנאים שלה בדיוק.
| במקום לכתוב | אפשר לכתוב |
|---|---|
| "מחזק את מערכת החיסון ומונע הצטננויות" | "ויטמין C 500 מ"ג, טבליה אחת ביום, 90 טבליות באריזה" |
| "שורף שומן: מינוס 5 קילו בחודש" | "אבקת חלבון בטעם וניל, 30 גרם למנה, מתמוססת במים או בחלב" |
| "סובלים מנדודי שינה? זה הפתרון" | "תערובת תה צמחים עם קמומיל ולבנדר, לשתייה בערב" |
| "מחדש את הסחוס ומשקם את הברכיים" | "קולגן הידרוליזט באבקה, ללא טעם, מתאים למשקה חם או קר" |
| "רופאים ממליצים, יעיל כמו תרופה" | "רשימת רכיבים מלאה ומינון מומלץ מופיעים בדף המוצר" |
שימו לב לשורה הרביעית. "ברכיים" זה איבר בגוף, ולפי תקנות 1978 עצם האזכור מספיק כדי שהמודעה תיחשב בעייתית. גם בקריאייטיב, אני נמנע מתמונות לפני ואחרי ומתקריבים על אזורים בגוף. מה שמחזיק קמפיין לאורך זמן זה בדרך כלל ביקורות על המוצר עצמו (טעם, נוחות, משלוח), הצעת ערך ברורה, ותמונות טובות של האריזה.
לחנויות של ספורט וכושר יש דגשים משלהן, ופירטתי אותם בעמוד שיווק תוספי ספורט.
איך לשווק מוצרי תזונה ברשתות חברתיות בלי להסתבך
הרבה בעלי מותגים קטנים שואלים איך לשווק מוצרי תזונה ברשתות חברתיות כשאין תקציב גדול לממומן. הכללים זהים: האיסור על ייחוס סגולת ריפוי חל על "פרסומת בכל דרך שהיא", ולכן גם על פוסט אורגני, סטורי, סרטון בטיקטוק או סרטון של משפיען. מי שיודע לכתוב מודעה שעוברת, יודע גם לכתוב פוסט. מה שעובד בפועל:
- המוצר בשימוש, לא התוצאה בגוף. יוצר תוכן מערבב את החלבון, מראה את הטעם, המרקם והמסיסות. סרטוני ה-UGC של קריאטין וחלבון שמופיעים בעמוד שיווק תוספי ספורט בנויים בדיוק ככה, ואותם סרטונים משמשים אחר כך גם לממומן.
- תוכן שמסביר. איך קוראים תווית של תוסף, מה ההבדל בין סוגי חלבון, כמה מנות יש באריזה. זה התוכן שאנשים שומרים ומשתפים, והוא לא טוען שום דבר על הגוף.
- ביקורות על טעם, נוחות ומשלוח. "הטעם של הוניל הכי טוב שניסיתי" מותר. "עזר לי עם העיכול" הוא טענת בריאות, גם כשלקוח כתב אותה ואתם רק שיתפתם.
- מאחורי הקלעים. איפה מייצרים, איך אורזים, מי עומד מאחורי המותג. בקטגוריה שבה אמון הוא הכול, זה עובד יותר מכל הבטחה.
- משפיענים עם בריף. מה שאסור לכם לכתוב אסור גם למי שמפרסם בשבילכם, אז הבריף כולל רשימת "לא לומר". שיתוף פעולה בתשלום מסמנים כתוכן ממומן, כמו שהפלטפורמות דורשות.
מה לא עושים גם באורגני: תמונות לפני ואחרי, תקריב על אזור בגוף, "סובלים מ…?", ושיתוף של תגובות לקוחות שמספרות על ריפוי. וחשוב לדעת מה רשתות חברתיות לא עושות טוב: רק חלק קטן מהעוקבים רואה כל פוסט, והאלגוריתם משתנה בלי להודיע. לכן המטרה של התוכן האורגני בתוספים היא להעביר אנשים לרשימה שלכם, במייל או ב-WhatsApp, ושם מתחיל החלק שבאמת מרוויח. את התוכנית המלאה, כולל מה שונה בכל רשת ותוכנית 30 יום, כתבתי במדריך איך לשווק מוצרי תזונה ברשתות חברתיות.
אימייל ו-WhatsApp: איפה הכסף האמיתי בתוספים
תוסף נגמר. אריזה של 30 או 60 יום יוצרת מועד קנייה צפוי, וזה היתרון הכי גדול של הקטגוריה. לכן הקנייה הראשונה מגוגל או ממטא היא בעיקר רכישת לקוח. הרווח מגיע בקנייה השנייה והשלישית.
- תזכורת לחידוש הזמנה. מחשבים לפי מספר הימים באריזה ושולחים כמה ימים לפני שהיא נגמרת, עם קישור ישיר לאותו מוצר.
- הודעת שימוש אחרי הקנייה. איך לוקחים, מתי, עם אוכל או בלי, לפי מה שכתוב על התווית.
- הצעה לחבילה. מי שקנה פעמיים מקבל הצעה לאריזה גדולה יותר או למנוי.
ב-WhatsApp אני רואה אצל הלקוחות שלי שיעורי פתיחה של מעל 75%, ולכן זה הערוץ שאני מעדיף לתזכורת חידוש. אימייל ב-Flashy או ב-Klaviyo טוב לתוכן ארוך יותר ולסגמנטציה לפי מוצר. שולחים רק למי שאישר לקבל הודעות. וחשוב לזכור: האיסור הוא על ייחוס סגולת ריפוי "בדרך פרסומת כל שהיא", כך שאותם כללים חלים גם על הודעות. פירטתי את השיטה בעמודים שיווק ב-WhatsApp ושיווק באימייל, ואת התמונה המלאה בעמוד שיווק תוספי תזונה ומוצרי בריאות.
מקורות
- תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (נוסח בוויקיטקסט)
- תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997 (נוסח בוויקיטקסט)
- משרד הבריאות, שירות המזון הארצי: תרגום תקנה (EC) 1924/2006 בעניין מסרים תזונתיים ובריאותיים על מזון
- Google Ads: Healthcare and medicines
- Google Ads: Healthcare and medicines: Unapproved substances
- Google Ads: Unreliable claims
- Google Merchant Center: Healthcare & medicines
- Meta Advertising Standards: Health and Wellness
- Meta Advertising Standards: Personal attributes