מקרה בוחן 24תחרות ובידול
מול טמו ועליאקספרס: איך מכרנו יותר בלי לרדוף אחרי המחיר הזול ביותר
מול טמו ועליאקספרס: התנועה נשארה בערך אותו דבר, כ-20 אלף סשנים בחודש. ההזמנות עלו ל-440 ושיעור ההמרה ל-2.2%.

- שיעור המרה באתר+0.6 נק׳ אחוזאחרי 2.2%לפני 1.6%
- סל ממוצע נטו+5.2%אחרי 242 ₪לפני 230 ₪
- הזמנות בחודש+38%אחרי 440לפני 320
התנועה נשארה בערך אותו דבר, כ-20 אלף סשנים בחודש. ההזמנות עלו ל-440 ושיעור ההמרה ל-2.2%. הסל הממוצע עלה ל-242 ₪, ולכן ההכנסה החודשית המחושבת עלתה מ-73,600 ל-106,480 ₪. ההכנסות הן אחרי הנחות והחזרים, בלי מע״מ ומשלוחים, ותקציב המדיה נשאר בטווח של 14 עד 16 אלף ₪.
המספרים
הטבלה המלאה
| מדד | לפני | אחרי |
|---|---|---|
| שיעור המרה באתר | 1.6% | 2.2% |
| סל ממוצע נטו | 230 ₪ | 242 ₪ |
| הזמנות בחודש | 320 | 440 |
תקופת המדידה: ממוצע חודשי ינואר ופברואר 2026 מול יוני ויולי 2026
על הלקוח
מותג ישראלי לאביזרי נסיעה עם אתר Shopify, שהמוצרים שלו מתחרים גם בהצעות זולות בפלטפורמות בינלאומיות. העסק פרסם בגוגל ובמטא, החזיק מלאי בישראל ונתן שירות מקומי. ובכל זאת, רוב המסרים שלו דיברו על מחיר ומבצע. ללקוח לא היו הרבה סיבות להשוות מעבר למספר שמופיע ליד המוצר.
נקודת הפתיחה
האתר קיבל כ-20 אלף סשנים בחודש ו-320 הזמנות, שיעור המרה של 1.6%. הסל הממוצע היה 230 ₪. לקוחות שאלו שאלה פשוטה: למה לשלם יותר כשאפשר למצוא מוצר שנראה דומה במקום אחר? בחלק מהמקרים באמת לא היה הבדל משמעותי. בחלק אחר ההבדלים היו קיימים, פשוט כמעט אף אחד לא ראה אותם.
מה בדקתי קודם
לא יצאתי מנקודת הנחה שהמוצר שלנו טוב יותר רק כי הוא נמכר בישראל. עברנו על המפרט, האחריות והאספקה ובדקנו מה אפשר להראות בפועל. בחלק מהמוצרים היה הבדל ברור. בחלק אחר לא מצאנו יתרון מספיק חזק, והיה לי חשוב להודות בזה לפני שמשקיעים בעוד קמפיין שמנסה להצדיק את המחיר.
עברתי גם על פניות שהגיעו לפני נסיעות. חלק מהלקוחות היו צריכים את המוצר עד תאריך מסוים, וחלק רצו לדעת מה קורה אם יש בעיה. על הצרכים האלה העסק יכול לענות, בתנאי שהאספקה והשירות באמת עומדים מאחורי המסר. אין טעם לפרסם יתרון לוגיסטי שהתפעול לא מחזיק.
מה שינינו בפועל
באתר הכנסנו את הפרטים שבאמת מאפשרים להשוות: חומר, מידות, אחריות וזמן אספקה. ״איכות גבוהה״ זה לא מידע. אם אפשר להראות את המוצר בשימוש ולהסביר את ההבדל, עדיף. ואם בפריט מסוים אין לנו יתרון ברור, לא נבנה עליו קמפיין שלם.
במטא פניתי למצבים שבהם באמת יש ערך לקנות מהעסק: מי שצריך את המוצר לפני נסיעה, מי שרוצה לשאול שאלה, מי שמחפש שירות מקומי. בגוגל חיברנו את החיפוש לעמוד שיש בו את המידע הזה. וכמובן, רק התחייבויות שהעסק יכול לעמוד בהן. משלוח מהיר הוא יתרון רק אם הוא באמת מגיע בזמן.
בדיוור השתמשנו ברשימות הכנה לנסיעה ובמוצרים שמתאימים להן. לא היינו צריכים להגיד שכל חלופה מחו״ל גרועה. הלקוח יודע להשוות לבד. התפקיד שלנו היה להראות בבירור מה הוא מקבל כאן, ולבחור איפה יש לעסק סיכוי להתחרות, בלי להיגרר למרדף אינסופי אחרי המחיר הכי נמוך.
כמה זמן זה לקח
במרץ מיפינו את היתרונות ובדקנו את התפעול. באפריל עדכנו עמודי מוצר והפקנו תוכן שימושי. במאי שינינו את חלוקת התקציב. יוני ויולי היו תקופת המדידה. לאורך כל הדרך בדקנו זמני אספקה בפועל ופניות שירות, כדי לוודא שהמסרים עדיין מתאימים למה שהלקוחות מקבלים.
מה יצא מזה
התנועה נשארה בערך אותו דבר, כ-20 אלף סשנים בחודש. ההזמנות עלו ל-440 ושיעור ההמרה ל-2.2%. הסל הממוצע עלה ל-242 ₪, ולכן ההכנסה החודשית המחושבת עלתה מ-73,600 ל-106,480 ₪. ההכנסות הן אחרי הנחות והחזרים, בלי מע״מ ומשלוחים, ותקציב המדיה נשאר בטווח של 14 עד 16 אלף ₪.
מה למדנו ומה לא עבד?
מודעה שאמרה רק ״קונים ישראלי״ לא הסבירה מספיק את הערך. כשהצגנו מידע קונקרטי, לקונה היה על מה להשוות. ולמדנו שיש מוצרים שפשוט אין בהם יתרון מסחרי מספיק. עדיף להכיר בזה ולשנות סדרי עדיפויות, מאשר לנסות לסגור כל פער מחיר עם קופי חזק יותר.
איך עבדנו יחד
אני ניהלתי תוכן וקמפיינים, והעסק היה אחראי לכך שהמפרט נכון ושהשירות עומד במה שהבטחנו. המדיה הייתה 14 עד 16 אלף ₪ בחודש. בדוח החודשי הסתכלנו על המרה, תרומה, החזרות ואספקה. ניהול והפקה היו נפרדים מהמדיה, וכל מסר על אחריות או משלוח קיבל אישור לפני שעלה.
איך נמדדו המספרים
הקייס לא מוכיח שלקחנו לקוחות מטמו או מעליאקספרס. לא מדדנו מה אותם אנשים קנו בפלטפורמות אחרות. הוא גם לא אומר ששירות מקומי מצדיק כל פער מחיר. עונת הנסיעות ותמהיל המוצרים יכולים להשפיע על התוצאה. ולפני שמסיקים משהו על רווחיות, את העלייה בהכנסה צריך לבדוק מול עלויות המלאי, השירות והמשלוח.